האם אפשר להיכנס להריון עם התקן תוך רחמי?

בחירה נכונה של אמצעי מניעה מחייבת התייחסות לשאלה מה הסיכוי להיכנס להריון. במאמר הבא נתמקד במאפיין של התקן תוך רחמי ונסביר מה מייחד אותו בהשוואה לאלטרנטיבות

נשים בגילאים שונים מחפשות אחר דרכים אפקטיביות להימנע מכניסה להריון. עבור אותן נשים יש גם מגוון רחב של אמצעי מניעה, אך השאלה היא כיצד בוחרים ביניהם. מעבר לכך, בכל אמצעי מניעה קיים סיכוי מסוים של כניסה להריון וההבדל הוא בעיקר במידת אחוזי ההצלחה. זו הסיבה לכך שחשוב להכיר לעומק את ההבדלים בין סוגי אמצעי המניעה ואת המאפיינים שלהם.

כך פועל התקן

התקן תוך רחמי מוכנס על ידי רופא נשים ודורש ביקור אצל רופא לצורך קבלת מרשם. לאחר הרכישה של ההתקן, צריך להמתין מספר ימים ולקבוע תור לימי הווסת. ההחדרה של ההתקן בימים אלו אמורה להקל על האישה, כי צוואר הרחם הופך להיות גמיש יותר. בנוסף, ההגנה מתחילה מיד לאחר הכנסת ההתקן ואין צורך לחכות על מנת להשתמש בו כדי למנוע הריון.

היתרונות של התקן

היתרון העיקרי של ההתקן שמוחדר על ידי הרופא בא לידי ביטוי בהגנה גבוהה מפני היריון. אמנם אפשר להיכנס להריון גם עם התקן כזה ואין כאמור אמצעי מניעה שמונע את זה ב-100%, אבל זהו פתרון לטווח ארוך שכמעט ולא דורש התעסקות. כמו כן, העלות החד פעמית הגבוהה של ההתקן מחזירה את ההשקעה אם מביאים בחשבון את הפריסה לאורך השימוש. מהבחינה הזו, ההתקן הוא גם ככל הנראה אמצעי המניעה הזול ביותר שקיים.

מה עלול לפגוע ביעילות של ההתקן?

התשובה שאינה חד משמעית לשאלה האם אפשר להיכנס להריון עם התקן נובעת מכך שיש גורמים שעלולים לפגוע ביעילות שלו. הנה כמה מהם:

א. פליטות ספונטניות של ההתקן – קיים אחוז מסוים של פליטות ספונטניות של ההתקן וחשוב להיות ערניים לכך. במידה ואכן מתרחשת פליטה ספונטנית מן הסוג הזה, מה שעושים זה לתאם שוב פעם ביקור אצל הרופא ואף להגיע לבדיקות תקופתיות על מנת לוודא שהכל תקין.

ב. תופעות לוואי – התקן עשוי לגרום דימומים כבדים בזמן הווסת או הכתמות עם תחילת השימוש. אלו כמובן לא תופעות לוואי שפוגעות ביעילות של ההתקן או ביכולת שלו למנוע הריון, אך חשוב להביא אותן בחשבון.

ג. פרטנרים מרובים – קיום יחסי מין עם פרטנרים מרובים פוגע ביעילות של ההתקן ואף מעלה את הסיכון לדלקות באגן. במקרים כאלה, צריך לשקול שימוש באמצעי מניעה אחרים.

לסיכום, השוואה בין התקן תוך רחמי לבין קונדום או גלולה מגלה שיש לו יתרונות רבים. זהו ככל הנראה האמצעי היעיל וגם הזול ביותר, אך גם הוא מגיע עם תופעות לוואי מסוימות. כדי להתגבר על תופעות אלו, יש לבצע בדיקות שגרתיות.

המאמר באדיבות - דר אילן ברעם

התקנים למניעת הריון - איזה מומלץ

התקנים למניעת היריון יכולים להיות הפתרון הכי טוב למי שלא רוצה להיות תלויה באיש אלא רק בעצמה. הבעיה היא שגם כאשר כבר האישה תחליט לבחור בהתקן למניעת היריון, עדיין נשאלת השאלה איזה התקן יהיה הכי טוב עבורה. במאמר הבא נדבר על ההתקנים האפשריים ועל יתרונותיהם.

אלו סוגי התקנים קיימים?

תקן למניעת היריון ידוע כאמצעי היעיל ביותר למניעת היריון, יותר מגלולות נגד היריון ובוודאי יותר מקונדום, שלו מלבד אחוזי הצלחה נמוכים מעט יותר מאשר השניים האחרים יש גם השלכה על האופן וההרגשה בעת קיום יחסי מין. אפשר לחלק את התקנים לפי היצרנים או הדגמים אך קל יותר תחילה למען ההבנה לחלק אותם לשני סוגים ראשיים: התקנים הורמונליים והתקנים לא הורמונליים. התקנים הורמונליים למעשה מפרישים הורמונים שמדכאים את תחילת ההיריון. ההתקנים הלא הורמונליים חוסמים את מעבר הזרעים אל הביצית וכך למעשה פוגעים בהשרשה, הזרע לא נקלט ולא מתחיל.

למי מומלץ כל אחד מהם?

התקן תוך רחמי יכול להיות שימושי מאוד כיוון שיש לו יתרונות רבים. האישה לא צריכה לדאוג מכך שהגבר ישים קונדום או שהקונדום לא יחליק או ייקרע, והיא ממש לא צריכה לקחת גלולה ביום מה שיכול לפגוע בה מאוד בשגרה בעיקר אם היא תקיים יחסי מין ותשכח. עם זאת יש גם חסרונות ויתרונות להתקנים תוך רחמיים, כאשר מה שמצחיק הוא שהיתרון יכול להיות חיסרון אצל אישה אחרת. בהתקן הורמונלי יש יתרון גדול לנשים שאצלן המחזור קשה, כי הוא יכול להשפיע עליו לטובה. ההתקן יכול להיות גם פוגעני מאוד בעיקר אם המחזור גם ככה קל, ולנשים כאלו יתאים יותר התקן לא הורמונלי.

כיצד נדע מה מתאים לנו?

את ההתקנים התוך רחמיים תוכלו לבחור ביעילות רק אחרי שתבצעו סקר שוק מעמיק ותקראו על כל אחד מההתקנים, וכמובן תתייעצו עם רופא. יכול להיות שאחרי שתנסו התקן תוך רחמי מסוג אחד תגלו שהוא לא כל כך יעיל ותצטרכו להחליף .זה הזמן להבין אלו סוגי התקנים יש בצורה פרטנית יותר.

התקן תוך רחמי מנחושת

התקן תוך רחמי מנחוש הוא אחד המוכרים ביותר שיש. הוא עשוי מגוף פלסטיק כאשר עליו מלופף סליל של נחושת, דבר שקל מאוד לזהות כאשר מביטים בו, על אף הגודל המזערי שלו. הנחושת למעשה מונעת מהזירעונים לנוע לכיוון הביצית וכך למעשה הם מתים וההיריון לא מתחיל. הוא נוח מאוד לשימוש אך למי שיש דימום ווסתי גדול וכאבים עזים, כדאי לבחור בהתקן מסוג אחר.

התקן מירנה הורמונלי

התקן מירנה הוא ההתקן ההורמונלי הכי נפוץ שיש. הוא עשוי מגוף פלסטיק ויש עליו סליל נחושת כאשר הוא מפריש את ההורמון פרוגסטרון. ההתקן מוחדר לחלל הרחם ומפריש מידי יום כמות מינימלית של ההורמון הזה. ההורמון יוצר ריר צמיגי בחלל הרחם שמונע את כניסת הזירעונים אל תוך הביצית. הורמון זה מתאים בעיקר לנשים שיש להם מחזור קשה ומדמם כיוון שהוא יכול לשנות אותו.

התקן תוך רחמי IBU

התקן זה נקרא גם התקן בלרין. הוא הומצא בישראל על ידי דוקטור אילן ברעם והוא יעיל מאוד ונמצא כבר בשימוש בכל עולם. התקן בלרין עשוי מכדורי נחושת קטנים שמורכבים על חוט גמיש מאוד מחומר שנקרא ניטינול. צורתו הכדורית הייחודית נוחה מאוד בתוך רחם האישה והוא נחשב לאחד הטובים ביותר שיש כיום. עם זאת לא כל גניקולוג יכול להחדיר אותו וזה חיסרון. יחסית גדול. יש גם פחות סיכוי שהוא יכאב בהמשך וגם פחות סיכוי שיפלט החוצה בשוגג.

המאמר באדיבות - ד"ר אילן ברעם

התקנים תוך רחמיים - למה הם מסוגלים?

התקן תוך רחמי הוא ממש לא המצאה חדשה אך בכל זאת מדובר בהמצאה שקל להתפעל ממנה כל יום מחדש. יש התקנים תוך רחמיים שונים מאוד זה מזה אך כולם משיגים את אותה התוצאה והיא הימנעות בהיריון בדרך הכי קלה שיש. זה הזמן להבין למה הם יכולים וכיצד הם מצליחים לעשות זאת.

כיצד פועל התקן תוך רחמי?

התקן תוך רחמי כשמו כן הוא, התקן שמוחדר אל תוך הרחם ומונע היריון. ההתקן הזה קטן מאוד ולא מרוגש וגם ההחדרה שלו, שמתבצעת אך ורק על ידי רופא גניקולוג מוסמך, כמעט ולא מורגשת. ההתקן התוך רחמי מצליח לעצור את תהליך ההיריון בלי בעיות ובאחוזי הצלחה גבוהים מאוד שנושקים למאה אחוזים, אך בדרכים שונות. יש התקנים תוך רחמיים שמונעים את התהליך באופן ביולוגי על ידי שינוי הורמונלי, יש כאלו שעושים זאת באופן פיזי על ידי הריגת הזרעונים באמצעות חומרים מיוחדים שמופרשים מהם ויש כאלו שפשוט מונעים את ההשרשה שלהם. מה היתרונות של ההתקנים הללו?

נותן לאישה להיות אחראית

היתרון הגדול ביותר של התקן תוך רחמי הוא שהאחריות עוברת לאישה. אמנם יש אמצעי מניעה אחרים שיכולים להיות יעילים לא פחות, אך הן לא מטילים את האחריות להיריון של האישה בידה. למשל, קונדום הוא אמצעי המניעה הנפוץ ביותר בעולם ואין צורך בהמלצה מרופא או הנחה מסובכת מידי אך האישה צריכה להיות תלויה בגבר. היא צריכה לבטוח בו שישים את הקונדום וכמובן שלא ייקרע. אם נדבר על גלולות היריון אמנם הן יכולות להיות יעילות אפילו יותר מקונדום ואולי אפילו יותר מהתקן תוך רחמי, אך בסופו של דבר לקחת גלולה בכל יום זה לא דבר נוח ובטח לא משתלם כלכלית.

מאפשר ליהנות מיחסי מין

את היתרון הכלכלי של התקן תוך רחמי אי אפשר להשוות לשום אמצעי מניע האחר. בעוד גלולות יכולות לעלות כמה עשרות שקלים בחודש וקונדומים לגבר יכולים לעלות הרבה יותר, התקן תוך רחמי מתקינים פעם אחת וזהו. אפשר לשכוח ממנו, כך האישה מקבלת את איכות החיים שלה בחזרה. חשוב לזכור כי התקן תוך רחמי מאפשר משהו שקונדום וגלולות לא מאפשרות וזה ליהנות מחיי מין רגילים לחלוטין. הקונדום לדעת רבים הרס את חיי האהבה והתחושה היא כלל לא אותה התחושה. גם גלולות פוגעות בחיי המין כיוון שהן משנות את ההורמונים וכך מדכאות לנשים רבות את החשק המיני.

אין צורך במעקב מצד האישה

המעקב אחרי הגלולות היא אולי הבעיה הגדולה ביותר בנטילת גלולות וזה החותם הסופי לדילמה של נשים רבות במה כדאי לבחור. אין ספק שהמעקב אחרי הגלולות יכול להיות הרבה יותר פשוט בעולם המודרני כי יש לכולנו מחשב נייד בכיס, זהו הטלפון החכם, וכך אין סיכוי ממשי שנשכח. עם זאת, שכחה של גלולה אחת יכולה להיות בעייתית מאוד וזו צרה צרורה. את ההתקן התוך רחמי אי אפשר לשכוח והתחזוקה שלו אפסית.

אין סכנה לשיבוש הורמונלי

אז עד כה דיברנו על כל היתרונות של התקן תוך רחמי אך יש גם יתרון שיכול להיות חסרון והוא השינוי ההורמונלי. לעתים השיבוש ההורמונלי יהיה טוב, הוא יכול להקל על הווסת של האישה ופתאום הכאבים ותחושת הלחץ ייעלמו. הדימום יהיה מופחת והתקופה הזו בחודש תהיה הרבה יותר נעימה. עם זאת לעתים השינוי יהיה בעייתי אבל גם אז אין מה לדאוג כי יש התקנים שלא כוללים שינוי הורמונלי כלל. כך כל אישה יכולה להתאים את ההתקן באופן אישי לצרכיה ולמצבה.

המאמר באדיבות - ד''ר אילן ברעם | ממציא שיטת ה-IUB

התקן בלרין - היתרונות

התקנים למניעת היריון שינו לחלוטין את האופן שבו אנו מרגישים בטוחים לגבי קיום יחסי מין, תרמו לביטחון של נשים רבות ברחבי העולם וכמובן תרמו לחיי זוגיות ואהבה טובים יותר. עם זאת, לכל התקן יש כמה חסרונות שהופכים אותו ללא מתאים עבור נשים מסוימות. התקן בלרין מציג מספר יתרונות גדול במיוחד, ואם עוד לא שמעתם עליו הגיע הזמן שתשמעו. מה כל כך טוב בו?

מהו התקן בלרין?

יחסי מין לא מוגנים יכולים להיגמר בהרבה יותר מהיריון, הם יכולים להיגמר בהעברת מחלות שונות שלעתים יכולות להיות סופניות. התקן למניעת היריון אמנם לא מונע את המחלות ומוטב לסמוך עליו רק כאשר מכירים את אותו האדם שעמו אתן מקיימות אהבה, אך בדבר אחד אתם יכולות להיות בטוחות – היריון כנראה שלא ייצא מזה. התקן בלרין הוא אחד מההתקנים החדישים והיעילים ביותר למניעת היריון והיתרון הגדול שלו שהוא לא פועל באמצעות הורמונים ובכך לא משפיעה לרעה על חלק מהנשים שרגישות לעניין זה. זה מה שהופך אותו להתקן המוביל שכבר משומש רבות בעולם.

כיצד התקן בלרין מונע היריון?

התקן בלרין כנאמר לעיל, אינו פועל באמצעות הורמונים אך גם לא פועל באופן מכני. הוא פועל למניעת ההיריון על ידי הפרשת יונים של נחושת כאשר אלו הם שמונעים את ההשרשה ואת ההיריון. שיטה זו מדכאת את ההיריון במהירה כאשר האישה יכולה להיות בטוחה שזרעי הגבר לא יעשו את דרכם אל הביצית ויגרמו לבלתי רצוי. הפרשת יוני הנחושת היא המצאה חדשה יחסית ובעוד מתקנים אחרים מסתמכים על שינויי הורמונליים שיכולים לפגוע באישה, ליוני הנחושת אין כלל השפעה על גוף האישה. עוד יתרון חשוב הוא המבנה שלו והחומר שממנו הוא עשוי, שמכיל יתרונות גם בהחדרה וגם בשימוש.

כיצד בנוי התקן בלרין?

·         רק ממבט חטוף על התקן בלרין אפשר להבין מדוע הוא כל כך יעיל ונוח. התקן הבלרין למעשה מורכב מחוט תיל מתכתי, דק מאוד וכמעט ולא מורגש ויחד עם זאת מאוד גמיש. החוט הזה נקרא ניטינול והוא למעשה זה שיוצר החדרה קלה שלרוב נשים מדווחות כי לא הרגישו אותה כלל.

·         המבנה של ההתקן התוך רחמי הזה מעוגל מאוד והוא בנוי מ-17 כדוריות נחושת, מה שיוצר תחושה נוחה מאוד ומקבע אותו בתוך רחם האישה. כמו כן מבנה זה מצופה בפולימר שמוסיף לגמישות ולתחושה הנוחה. לאחד מהקצוות שלו מחובר חוט פוליפרופילן בעל שני זנבות, וכך אפשר לשלוף אותו בקלות.

·         אחר שההתקן מוכנס מוציאים את הצינורית וההתקן חוזר לצורתו המקורית, התלת ממדית, בצורת עיגול. כך הוא מקבל את צורת הרחם מה שמביא לנוחות רבה עבור האישה. אין לו קצוות חדים או פינות שיכולים לגרום לתחושה לא נעימה והוא נע בחופשיות רבה.

יעילות למשך שנים רבות

התקן תוך רחמי לעולם לא יהיה יעיל לנצח נצחים ויש צורך להחליף אותו תוך תקופה, וכמו כל התקן תוך רחמי אחר, התקן בלרין יעיל למשך 5 שנים. בתום תקופת 5 שנים יש צורך להגיע אל הרופא ולהסיר אותו ולאחר מכן אפשר להכניס אחד חדש במידת הצורך. חשוב לזכור שאחרי הסרת ההתקן, בין אם לפני מועד תום 5 השנים ובין אם אחרי 5 שנים, פוריות האישה חוזרת להיות בדיוק אותו הדבר לפני ההחדרה. כמו כן חשוב לזכור כי בכל מקרה על האישה להתייעץ עם הרופא לפני הבחירה בהתקן זה וכמובן בכל שאלה או ייעוץ שהיא רוצה לקבל כדי לפזר את סימני השאלה מסביבו.

התקן למניעת הריון - אחוזי הצלחה

התקן למניעת הריון- אחוזי הצלחה

השימוש באמצעי מניעה הולך וגובר בשנים האחרונות, וכן גם מתפתח עם הזמן

נשים רבות בוחרות להשתמש כיום באמצעי מניעה שונים בכדי להוריד משמעותית את הסיכוי שיכנסו להריון בזמן קיום יחסי מין לא מוגנים. כיום ישנו מגוון רחב של אמצעי מניעה הזמינים לכל אחד ואחד, כאשר לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות שונים אשר חשוב להכיר. אחד מאמצעי המניעה הנפוצים ביותר לשימוש הינו ההתקן, כאשר ישנם כמה דברים המשפיעים על יעילותו.

אז מה הם אחוזי ההצלחה של התקן למניעת היריון ומה משפיע על פעילותו?

·        סוג ההתקן: כיום ישנם סוגים רבים של התקנים הנמצאים בשימוש בקרב נשים רבות, כאשר כל התקן פועל בצורה שונה ולכן היעילות של כל התקן שונה. רוב ההתקנים מספקים יעילות במניעת היריון ב 98-99% מהמקרים למשך של שנתיים-חמש. לרוב, התקנים הורמונליים מספקים הגנה לתקופה קצרה יותר, בעוד התקנים כימיים כגון התקן נחושת מספקים הגנה ממושכת יותר היות והם אינם מושתתים על הפרשת הורמונים.

·        משך השימוש בהתקן: גם אם ההתקן מבטיח הגנה ברמה של 98% למשך חמש שנים, לרוב בשנים הראשונות ההתקן יהיה יעיל יותר מאשר לקראת סוף 5 השנים, והיעילות הינה ממוצע כלשהו בין השנים הללו, כך שיכול להיות שבשנים הראשונות ההגנה תהיה של 99% בעוד בשנתיים האחרונות תהיה של 97%, אולם הממוצע המפורסם יהיה 98%.

·        נטייה גנטית: לנשים שונות נטייה גנטית שונה לכניסה להיריון, כאשר במקרים נדירים הנטייה להיכנס להיריון כל כך משמעותית עד שנשים אלו לא יוכלו להרוויח מהשימוש בהתקן למניעת היריון, אלא רק בכלים אחרים אשר פועלים בעיקר על מניעת מפגש בין הזרע לביצית.

מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה בתחום בכדי לוודא את היעילות של התקן תוך רחמי

במידה והנך שוקלת שימוש בהתקן למניעת היריון ומעוניינת ללמוד על יעילות השימוש בהתקן מסוג זה, תופעות לוואי, סכנות ועוד, מומלץ להיוועץ עם רופא נשים אשר יכול להציג בפנייך את המידע הזה וכן מידע על התקנים שונים או דרכים אלטרנטיביות למנוע כניסה להריון, אשר יכולות להיות יותר רלוונטיות עבורך.

המאמר באדיבות - drbaram.co.il

התקן למניעת הריון IUB

מהו בכלל התקן IUB?

התקן בלרין הוא אחד מההתקנים הטובים ביותר שיש כיון שהוא לא התקן הורמונלי. נשים רבות חוששות מהתקן תוך רחמי הורמונלי כיוון שהוא יכול להשפיע לרעה על מאזן ההורמונים בגוף ולגרור תוצאות לא רצויות. כמובן שלמטבע תמיד יהיו שני צדדים ולחלק אחרי של הנשים ההתקן ההורמונלי יוכל להתאים יותר ואף להקל על כאבי המחזור אך לחלק ניכר מהנשים אין כל רצון בהתקן כזה. התקן בלרין למעשה מספק את מבוקשן כאשר מנגנון פעולתו מתבסס על הפרשת יוני נחושת ולא הורמונים.

כיצד ההתקן פועל.

התקן הבלרין פועל על ידי הפרשת יוני נחושת שממגרים את האפשרות להיכנס להיריון. ההתקן עצמו אינו בנוי בצורת T  כמו התקנים אחרים, צורתו מעוגלת יותר. כאשר יש לו חוט תיל מתכתי וגמיש מאוד שנקרא ניטינול, כאשר המבנה שלו מאוד מעוגל. המבנה העגול מונע את הנזקים שיכולים להיגרם בשהות שלו ברחם ובעיקר בהחדרה שלו שיכולה להיות כואבת ובמקרים חמורים אף לגרום לפגיעה בדופן שלה. החוט המתכתי דק מאוד ואינו מורגש מה גם שהצורה המעוגלת שלו נוחה מאוד לאורך זמן. הוא מצופה מפולימר שעליו 17 כדורי נחושת ולקצה שלו מחובר חוט פוליפרופילן שמאפשר הוצאה קלה מאוד.

יתרונות שימוש בהתקן תוך רחמי בלרין

·         התקן תוך רחמי זה מאפשר החדרה קלה מאוד. זה אולי נשמע כמו יתרון קטן יחסית אך זהו יתרון גדול מאוד שכן קוטר הצינורית הוא הכי קטן שיש, 3.2 מילימטרים, כאשר מבנה ההתקן מקל מאוד על הכאבים במהלך ההחדרה. ההחדרה מתבצעת עם צינורית דקה שלאחר מכן מוצאת החוצה ומאפשרת תנועה גמישה מאוד של ההתקן שנשאר.

·         הסכנה הגדולה של חירור הדופן מתבטלת כלא הייתה, זאת גם בגלל הגמישות של ההתקן וגם בגלל המבנה המעוגל עם הכדורים שמרכיבים אותו.

·         הסיכוי שהתקן כזה ייפלט בצורה לא רצונית נמוך מאוד. כמובן שהרחם יכול לפלוט כל דבר בלי התראה מראש אך התקן זה קטן מאוד ולא עולה כל 15 מילימטרים ולכן הסיכוי שהוא יפלוט אותו בצורה בלתי רצונית נמוך מאוד.

·         התקן זה עוזר מאוד לכאבים בזמן הווסת. הוא קטן מאוד ואין לו קצוות דקים שמגרים את דפנות הרחם מה שלמעשה עוזר מאוד מבחינה סטטיסטית מוכחת.

התקן בלרין רק עם רופא מומחה

התקן בלרין  הוא התקן ששינה את חיי הנשים בישראל והוא הופך להיות הפופולרי ביותר מבין כל הסוגים השונים. לפני שבוחרים אותו יש לעבור ייעוץ עם רופא מקצועי שיבדוק האם הוא מתאים לאישה וכמובן יבצע את ההחדרה יחד עם כל ההסברים על התחלופה שלו ותופעות הלוואי שמצריכות פנייה לרופא.

האם התקן תוך רחמי מתאים לך?

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעת הריון שיכול להתאים לנשים מסוימות. יעילות גבוהה מאוד אך יש לו גם חסרונות מסוימים שכדאי להכיר. בנוסף, כל אישה צריכה לקבל ייעוץ מקצועי טרם הכרעה בשאלה איזה סוג של אמצעי מניעה אידיאלי עבורה.

מאפייני ההתקן

התקן תוך רחמי מוכר גם בשם "טבעת" והוא מתאפיין בגודל של סנטימטרים בודדים בלבד. צורת T מאפשרת להחדיר את ההתקן לתוך חלל הרחם, בהליך קצר יחסית ולא כואב. ההתקן מונע השתרשות ביצית מופרית בחלל הרחם ויעילותו במניעת הריון עומדת על מעל 98%. כמו כן, ההתקן עשוי פלסטיק, עטוף חלקו בנחושת ובקצהו יש חוט. החוט משמש להוצאת ההתקן על ידי הרופא והוא אינו מורגש על ידי האישה.

היתרונות של ההתקן

התקן תוך רחמי מתאים לך במידה ותרצי לנצל את היתרונות הבאים:

• עמידות למשך 5 שנים
• היעדר התעסקות מיוחדת מלבד ביקורת תקופתית
• עלות שימוש משתלמת בהשוואה לרכישת אמצעי מניעה אחרים
• שימוש נוח
• היעדר תלות בזמן קיום יחסי מין

מעבר לכך, ההתקן מתאים לנשים שרוצות להישאר בשליטה ולא מעוניינות לסמוך על הפרטנר שלהן בעת קיום יחסי מין. זמן ההגנה של ההתקן משתנה אך עומד על כמה שנים לפחות בכל מקרה ורק במקרים נדירים עלולים להופיע סיבוכים.

למי ההתקן לא מתאים?

התקנת התקן תוך רחמי אינה מתאימה לנשים שרוצות לשמור על אפשרות של כניסה להריון. ניתן כמובן להוציא את ההתקן ולהחזיר את הרחם לפעילות הורמונאלית רגילה, אך זה כרוך בביקור אצל הרופא. ההתקן פחות מתאים לנשים שמעוניינות בהגנה ממחלות מין ולנשים שלא נמצאות עם בן זוג קבוע לאורך זמן.

סוגי התקנים

לצד התקן תוך רחמי רגיל קיים גם התקן מירנה. זהו התקן עם ציפוי נחושת וצינורית שמכילה פרוגסטרון. הצינורית משחררת באופן קבוע את הורמון הפרוגסטרון לתוך הרחם וכך מונעת דימומים. היעילות של התקן מירנה גבוהה יותר מהיעילות של ההתקן הרגיל והוא מתאים בעיקר לנשים ששומרות נידה, לנשים שסובלות מכאבי מחזור ומחזורים לא סדירים ולנשים שסובלות מהיעדר ברזל ואנמיה.